הצד האפל של הטחינה המדריך לצריכה נבונה

באופן אישי אני מאוד אוהבת טחינה גולמית ויכולה לאכול את זה כמעט עם כל דבר. טחינה היא אחת מאבני הבסיס של כל צמחוני /טבעוני. היא טעימה מאוד נוח להשתמש בה, ומתאימה כמעט לכל מתכון.

בפסטיבלים ובריטריטים מגישים אותה בכלי גדול יחד עם מצקת הגשה. המסר שעובר תאכלו כמה שאתם רוצים זה בריא. ושאין צורך להגביל את הכמות.

ולא סתם. זה נכון לטוב ולרע. אם המוצר אפילו טוב, יותר מידי ממנו יכול לעשות נזק, ואם מוצר לא טוב, אם אכלנו ממנו קצת- לא נורא. הנזק לא יהיה גדול.(בד"כ).

בשנת 2013 נעשה תחקיר כלבוטק- בו בדקו את איכות הטחינה בישראל. התחקיר לא היה מקיף אך מצא שהיו אי התאמות בין כמות המינרלים הרשומה על האריזה לבין זו שנמצאה בפועל.

זה אמנם לא דבר מסוכן, אבל זה כן מעיד שהיצרנים לא באמת בודקים את איכות השומשום ומה יש בו.

שומשום מיובא ברובו לארץ, איכות השומשום תלויה בדישון ובאדמה עלייה גדל. לכן אמורים להיות הבדלים בכמות המינרלים בין הטחינות השונות. (לרוב היצרנים מעתיקים את הידע אחד מהשני).

יש חקלאים שמשתמשים בחומרי הדברה- כמובן שזה פחות עדיף.

אחד הדברים הגרועים שמצאו בתחקיר שבטחינה של חלק מהיצרנים- נמצא טיטניום דיאוקסיד – חומר הלבנה, שהאיחוד האירופי: אסר את השימוש בו במזון החל מ-2022.

החומר שנוי במחלוקת בארץ ובארהב מותר עדין להשתמש בו. הסיכונים הפוטנציאלים שלו-

חשש להצטברות חלקיקים בגוף

השפעה אפשרית על המערכת החיסונית

קשר פוטנציאלי לדלקות במערכת העיכול

חשש להשפעה על המיקרוביום

*איך טוחנים את הטחינה. ככל שמהירות הטחינה גבוהה יותר- כך הטמפרטורות עולות ושמן השומשום הרגיש לחום עלול להתחמצן.

כדאי שיהיה כתוב על האריזה "בכבישה קרה באבני ריחיים"- ועדין נקווה שזה אכן נכון. כבישה קרה היא איטית יותר לכן לא כל היצרנים ירצו להשתמש בה.

הנזק בשמן מחומצן היא הצרות כלי הדם שלנו.

* האם הטחינה מונבטת או טרום מונבטת. השריית השומשום במים כמו כל השריית זרעים אחרים היא מומלצת מאוד ומאוד בריאה. ההנבטה מעלה את הערך התזונתי של הזרע את כמות האנזימים והמינרלים שבו ומפחיתה את כמות העמילן.

כמו כן ההנבטה מנטרלת את החומצה הפיטית הנמצאת בטחינה ומסייעת לעיכול טוב יותר של מינרלים כמו סידן וברזל. כנ"ל מנטרלת ככל הנראה את החומצה האוקסלאית- הפוגעת בספיגת הסידן.

אחרי ההשרייה במים, איך מייבשים את השומשום באיזו טמפרטורה? והאם מוסיפים חומרים רעילים? (חייבים לייבש כדי שלא יתעפש).

העדיפות לייבש במש ב45 מעלות- שוב תהליך איטי שסביר שרוב היצרנים לא משתמשים בו. תהליך ארוך ויש סיכון להרקבות של הסחורה.

האם היצרנים קולים את זרעי השומשום לפני כבישתו? שכי לשפר את טעמה של הטחינה? לא ידוע, קלייה הינו תהליך של חימום שאינו מומלץ(לכל אוהבתי האגוזים הקלויים…)

יתכן ואנו אוכלים טחינה שהשמן שלה מחומצן בחלקו ומזיק לבריאות. נכון להיום, אין לנו אפשרות לדעת.

כיוון והיצרנים מונעים ממניעים כלכלים בעיקר וכיוון שמשרד הבריאות לא עושה את עבודתו נאמנה, קשה לסמוך על המוצרים שמוכרים לנו בחנויות אלא אם אתם מכירים ובדקתם באופן אישי.

כמו כן, בטחינה יש חומצות שומן אומגה 6, שבכמות גבוהה הופכת למעודדות דלקת בגוף.

אנחנו צריכים יחס של 1:3 אומגה 3 ו6 בהתאמה והיחס בארץ הרבה יותר מידי גבוה לטובת ה-6. אפילו מגיע ל1:25. אומגה 6 יש בכל האגוזים ובכל השמנים. אומגה 3 יותר נדירה.

1. בכל מקרה- לא כדאי להפריז בצריכת טחינה. (אמרנו גיוון). זה שמן, מקווים שממש בריא. ועדין. אא לדעת לחלוטין מה יש בו.

2. עדיף לרכוש בחנות טבע ולוודא שכתוב טחינה בכבישה קרה באבני ריחיים, אורגני. שומשום מונבט או טרום מונבט (עדיף מונבט) ולקוות שזה נכון. טחינה מומלצת טחינה אמארה- ניתן לרכוש בניצת הדובדבן

3. לחרוצים ואלופים שביניכם- יש אפשרות לרכוש זרעי שומשום אורגניים ולהכין לבד בבית(אין צורך לייבש).

גאיה פינקל- דיאטנית, ליווי לשחרור מאכילה רגשית, הדרכת הורים לטיפול בהשמנת ילדים

*לקחתי רעיונות לכתיבה מתוך המאמר של דר גיל שחר. ממליצה בחום לעקוב אחריו

**בתמונה משהו שאפשר לנשנש כל הזמן ואין לו קלוריות שנאמר אכילה רגשית בריאה